ספר: "לומר מה אני באמת רוצה"
מְחַבֶּרֶת: יָעֵל פֵדֶר
איורים : אסיה איזנשטיין
לִפְעָמִים הַלֵּב שֶׁלָּנוּ אוֹמֵר דָּבָר אֶחָד, אֲבָל הַפַּחַד שֶׁיִּכְעֲסוּ עָלֵינוּ, אוֹ הָרָצוֹן לִהְיוֹת חֲבֵרִים טוֹבִים, גּוֹרְמִים לָנוּ לְהַגִּיד מַשֶּׁהוּ אַחֵר. דֶּרֶךְ מַצָּבִים שֶׁקּוֹרִים לְכֻלָּנוּ בְּאֹפֶן יוֹמְיוֹמִי לוֹמְדִים גַּיְא וְתָמָר לַעֲצֹר וּלְהַקְשִׁיב לַלֵּב, לְמָה שֶׁהֵם מַרְגִּישִׁים בֶּאֱמֶת, וּמְגַלִּים שֶׁאֶפְשָׁר לוֹמַר בְּדִיּוּק אֶת מָה שֶׁרוֹצִים – בְּכֵנוּת וּבְאֹמֶץ, תּוֹךְ הִתְחַשְּׁבוּת בַּאֲחֵרִים.
יָעֵל פֵדֶר הִיא עוֹבֶדֶת סוֹצְיָאלִית הַמְּפַתַּחַת וּמַעֲבִירָה תָּכְנִיּוֹת חִנּוּכִיּוֹת לְהוֹרִים וְלִילָדִים. בַּעֲלַת הַתֵּאַטְרוֹן וְהָאֲתָר "הַחֲבֵרִים שֶׁל יָעֵל" וּמְחַבֶּרֶת הַסְּפָרִים הַמַּצְלִיחִים "הַגּוּף שֶׁלִּי הוּא רַק שֶׁלִּי" וְ"יְלָדִים בָּאִים בְּאַהֲבָה".
Reviews
באופן כללי כבר כתבתי מספר פעמים שאני לא אוהבת ספרי ילדים דידקטיים.
אבל ספרים של יעל פדר אני אוהבת, פשוט בגלל שהיא כותבת על נושאים מאד חשובים.
בשפה פשוטה ומכובדת בספר תמיד אמא מדברת עם הילדים שלה, ומסבירה להם דברים.
כמו בספר " הגוף שלי הוא רק שלי" גיא ותמר חוזרים מהגן ומספרים לאמא שלמדו על איברים פרטיים בגופם: "איברים שהם רק שלנו, ולאף אחד אחר אסור לגעת בהם." אמא והילדים משוחחים ומבינים מה הם איברים פרטיים, מהו מגע מותר ומהו מגע אסור, מהו סוד טוב ומהו סוד רע, ולמי לפנות כדי לקבל עזרה. ספר זה מלמד את הילדים כיצד לשמור על גופם ופרטיותם, מבהיר את זכותם על גופם ומסביר איך להימנע מפגיעה אפשרית
או
" יש לי סוד" גַּיְא וְתָמָר מְגַלִּים שֶׁיֵּשׁ סוֹדוֹת שֶׁאִם שׁוֹמְרִים עֲלֵיהֶם זֶה עָלוּל לְהַכְאִיב וְלוֹמְדִים לְמִי פּוֹנִים כְּדֵי לְקַבֵּל עֶזְרָה. אֵיךְ מַבְדִּילִים בֵּין סוֹד טוֹב, שֶׁמֻּתָּר לִשְׁמֹר, לְבֵין סוֹד רַע, שֶׁחַיָּבִים לְסַפֵּר? וּמָה עוֹשִׂים אִם הִבְטַחְנוּ לֹא לְסַפֵּר?
וגם
" נזהרים מזרים" גַּיְא וְתָמָר חוֹזְרִים מֵהַגַּן וּפוֹגְשִׁים בַּדֶּרֶךְ כַּמָּה אֲנָשִׁים, חֶלְקָם מֻכָּרִים וְחֶלְקָם זָרִים: אִמָּא שֶׁל מִיכַל מֵהַגַּן, מוֹכֵר הַגְּלִידָה, אֱיָל הַשָּׁכֵן, אֵלִי הַשּׁוֹמֵר בַּגַּן, הָאִשָּׁה בְּגַן הַמִּשְׂחָקִים וְהַשָּׁלִיחַ שֶׁמֵּבִיא חֲבִילָה הַבַּיְתָה. גַּיְא וְתָמָר יוֹדְעִים שֶׁאָסוּר לָלֶכֶת עִם אָדָם זָר בְּלִי רְשׁוּת שֶׁל הַהוֹרִים, אֲבָל אִם הוּא מִישֶׁהוּ מֻכָּר? וְאִם הוּא זָר אֲבָל נֶחְמָד אוֹ זָקוּק לְעֶזְרָה?
גם הספר הזה מאד חשוב.
מה קורה כאשר ילד מאד רוצה להיות מקובל, להיות עם כולם, אבל הילדים עושים דברים, שהילד לא כל כך רוצה להשתתף בהם. אבל לא נעים לו. הספר בעצם מדבר על לחץ חברתי. למשל, בגן אסור לתפס על הגג של הבית העץ. זה מסוכן, הגננת לא מרשה. אבל ילדים מטפסים וקוראים לגיא ותמר להצטרף. גיא ותמר לא רוצים לטפס, אבל יש לחץ חברתי, והם לא רוצים שילדים ילעגו להם ולא ישחקו איתם.
אמא של גיא ותמר, "מנתחת" את הרגשות, את מה שקורה ואיך צריך להתנהג. היא מלמדת אותם להקשיב ללב. לגלות מה באמת הם רוצים.
אמא שלהם מנסה להסביר את דרך ביניים של "לא להעליב" מצד אחד אך מצד שני גם לעמוד על שלהם.
למשל, אם באה אליכם חברה, ואחרי כמה זמן, אתם כבר לא רוצים לשחק איתה, רוצים לעשות משהו אחר, אז איפה עובר שביל הזהב? איך להגיד לה, בלי שתעלב שעכשיו היא צריכה ללכת הביתה.
ספר חשוב על איזון, על לעמוד בלחצים, ולהקשיב ללב מה באמת רוצים.
מאד ממליהצ על הספר. וכמובן גם על הספרים הקודמים של יעל.
כמה פעמים, בתור הורים, מצאנו את עצמנו בתוך סיטואציה לא נעימה בין הילד שלנו לבין חבר שלו?
זה קורה לא מעט, במיוחד כשהחבר נשאר אצלנו זמן רב. לפעמים הילד שלנו פשוט מתעייף, רוצה קצת שקט ומפסיק לשחק ואני מודה שלא פעם יוצא לי לומר:
״אבל אי אפשר לסלק אותו עכשיו, הוא אורח. תתמודד עוד קצת״.
אבל אחר כך אני חושבת לעצמי: אולי דווקא ברגע הזה הילד שלי מנסה להקשיב לעצמו וללמוד להציב גבול? אולי כשהוא אומר ״די, אני צריך הפסקה״, לא נכון ללמד אותו להתעלם מהצורך הזה רק כדי להיות מנומס?
מצד שני, גם אי אפשר להזמין חבר ואז להודיע לו פתאום שלא רוצים לשחק איתו יותר. גם לחבר יש רגשות, וגם התחשבות היא מיומנות חשובה.
אולי התפקיד שלנו כהורים הוא לא לבחור בין גבולות לבין נימוס, אלא ללמד את הילדים לשלב ביניהם:
הילד שלנו לא חייב לוותר על עצמו כדי להיות חבר טוב, אבל הוא כן צריך ללמוד כיצד להציב גבול בלי לפגוע באחר.
הספר הזה מדבר על הדבר הזה בדיוק, איפה הגבול שלי ואיך אני עומד על שלי בלי לפגוע באחר בצורה מכובדת.
כמה זה חשוב בשבילנו ובשביל הילדים שלא יגדלו להיות ילדים מרצים.
בספר יש סיטואציות שמלמדות את הילד גבולות , גבולות של עצמו והדרישה הזו כלפי אחרים בצורה נכונה.
תמר וגיא הם אחים ואמא שלהם מלמדת אותם לומר מה הם באמת רוצים.
הסיפור פותח בגיא שעולה על גג בית העץ בגן מלחץ חברתי למרות שהוא בעצמו לא כולכך רצה,לאחר שיחה בגן הוא מגיע ומספר לאימו מה שקרה, אימו מייעצת לו לשים יד על הלב לחשוב ולעצור רגע ואז להחליט מה הדבר הנכון בשבילי.
לאחר מכן תמר מתמודדת עם חברה שמגיעה אחר הצהרים ואז נמאס לה והיא מבקשת מאימה שהיא רוצה שחברתה תלך הביתה.
אמא של תמר שוב מלמדת אותה לעצור ולחשוב מה היא באמת רוצה ומה החברה שלה תרגיש. היא מלמדת אותה איך לומר את זה בצורה ברורה ונכונה.
סיטואציה נוספת בה תמר וגיא משחקים בקוביות אבל בדיוק סבא מגיע עם מתנה חדשה והוא רוצה שיפתחו וישחקו בה עכשיו, אבל תמר וגיא לומדים להגיד לא ולומדים מה באמת הם רוצים להמשיך את המשחק שלהם אבל לא להעליב את סבא.
יעל פדר היא סופרת נהדרת, שמצליחה פעם אחר פעם להציב במרכז הבמה מיומנויות חשובות לחיים ולהנגיש אותן לילדים בגובה העיניים.
הספר דיי עם הרבה מלל לילדים קטנים אבל לגמרי הם קשובים והם אוהבים את הספר, האיורים מקסימים והילדים מתפעלים מהמחשה לספר.
הבת שלי בת 6 ביקשה לקרוא את הספר וקראנו והיא ממש נהנתה אפילו רצתה שוב.
ואני שמחתי שיש לי הזדמנות לדבר איתה על הנושא החשוב הזה.
"לומר מה אני באמת רוצה" מאת יעל פדר עוסק בלחצים חברתיים שליליים ובדרכי ההתמודדות איתם. קראתי מספר ספרים של יעל פדר שאהבתי. בכל ספר היא עוסקת בנושא חשוב אחר ומעבירה תכנים חינוכיים שהיא משלבת בתוך הסיפור.
הספר עוקב אחר ילדים בגן הילדים ובסביבה הביתית שלהם, ומציג את התמודדותם עם לחץ חברתי. במהלך משחק בגן, חלק מהילדים מטפסים על גג בית העץ שבגן, למרות איסור הגננת. הם מנסים לשכנע ילדים אחרים, וביניהם גיא, תמר ומאיה, להצטרף אליהם, ואף מאיימים שלא יהיו חלק מהחבורה אם לא יעשו זאת. גיא, למרות חששותיו, נכנע ללחץ החברתי, אך הבנות מסרבות. כאשר הסייעת רואה אותם על הגג היא פוקדת עליהם לרדת, ובהמשך הגננת מסבירה להם על הסכנות ולמה חשוב להקשיב ללב ולא להיכנע ללחצים חיצוניים.
בהמשך הסיפור אנו עוקבים אחר גיא ותמר בביתם. אמם מחזקת את המסר של הגננת ומסבירה להם שעליהם להקשיב לליבם וללמוד לתקשר את רצונם בצורה נעימה אך נחושה. הילדים מיישמים זאת בהצלחה עם חברתם ועם סבם. כדברי הכתוב:
"לִפְעָמִים הַלֵּב שֶׁלָּנוּ אוֹמֵר דָּבָר אֶחָד, אֲבָל הַפַּחַד שֶׁיִּכְעֲסוּ עָלֵינוּ, אוֹ הָרָצוֹן לִהְיוֹת חֲבֵרִים טוֹבִים, גּוֹרְמִים לָנוּ לְהַגִּיד מַשֶּׁהוּ אַחֵר. דֶּרֶךְ מַצָּבִים שֶׁקּוֹרִים לְכֻלָּנוּ בְּאֹפֶן יוֹמְיוֹמִי לוֹמְדִים גַּיְא וְתָמָר לַעֲצֹר וּלְהַקְשִׁיב לַלֵּב, לְמָה שֶׁהֵם מַרְגִּישִׁים בֶּאֱמֶת, וּמְגַלִּים שֶׁאֶפְשָׁר לוֹמַר בְּדִיּוּק אֶת מָה שֶׁרוֹצִים – בְּכֵנוּת וּבְאֹמֶץ, תּוֹךְ הִתְחַשְּׁבוּת בַּאֲחֵרִים."
הספר מעודד שיח על לחץ חברתי, תקשורת נכונה והקשבה לעצמך. דרך מצבים יומיומיים הילדים לומדים לעצור, לחשוב מה הם באמת מרגישים ורוצים, להציב גבולות אישיים ולהביע את עצמם בצורה ברורה ומכבדת. הם ילמדו לא ללכת אחר הזרם. כמו שאמי ז"ל נהגה לומר, "אם כולם יקפצו מהגג, גם את תקפצי??"
הספר מנוקד ומתאים לקריאה עצמית או משותפת. מומלץ לקרוא אותו יחד עם הילד ולשוחח על הנושא. המסרים מועברים בצורה מעט דידקטית לטעמי, אך הדבר אינו פוגם בערכו של הספר. האיורים מקסימים ומוסיפים לחוויית הקריאה. מומלץ בהחלט!
בשורה התחתונה: חשוב לדעת מתי להגיד לא!
"לומר מה אני באמת רוצה" מאת יעל פדר עוסק בלחצים חברתיים שליליים ובדרכי ההתמודדות איתם. קראתי מספר ספרים של יעל פדר שאהבתי. בכל ספר היא עוסקת בנושא חשוב אחר ומעבירה תכנים חינוכיים שהיא משלבת בתוך הסיפור.
הספר עוקב אחר ילדים בגן הילדים ובסביבה הביתית שלהם, ומציג את התמודדותם עם לחץ חברתי. במהלך משחק בגן, חלק מהילדים מטפסים על גג בית העץ שבגן, למרות איסור הגננת. הם מנסים לשכנע ילדים אחרים, וביניהם גיא, תמר ומאיה, להצטרף אליהם, ואף מאיימים שלא יהיו חלק מהחבורה אם לא יעשו זאת. גיא, למרות חששותיו, נכנע ללחץ החברתי, אך הבנות מסרבות. כאשר הסייעת רואה אותם על הגג היא פוקדת עליהם לרדת, ובהמשך הגננת מסבירה להם על הסכנות ולמה חשוב להקשיב ללב ולא להיכנע ללחצים חיצוניים.
בהמשך הסיפור אנו עוקבים אחר גיא ותמר בביתם. אמם מחזקת את המסר של הגננת ומסבירה להם שעליהם להקשיב לליבם וללמוד לתקשר את רצונם בצורה נעימה אך נחושה. הילדים מיישמים זאת בהצלחה עם חברתם ועם סבם. כדברי הכתוב:
"לִפְעָמִים הַלֵּב שֶׁלָּנוּ אוֹמֵר דָּבָר אֶחָד, אֲבָל הַפַּחַד שֶׁיִּכְעֲסוּ עָלֵינוּ, אוֹ הָרָצוֹן לִהְיוֹת חֲבֵרִים טוֹבִים, גּוֹרְמִים לָנוּ לְהַגִּיד מַשֶּׁהוּ אַחֵר. דֶּרֶךְ מַצָּבִים שֶׁקּוֹרִים לְכֻלָּנוּ בְּאֹפֶן יוֹמְיוֹמִי לוֹמְדִים גַּיְא וְתָמָר לַעֲצֹר וּלְהַקְשִׁיב לַלֵּב, לְמָה שֶׁהֵם מַרְגִּישִׁים בֶּאֱמֶת, וּמְגַלִּים שֶׁאֶפְשָׁר לוֹמַר בְּדִיּוּק אֶת מָה שֶׁרוֹצִים – בְּכֵנוּת וּבְאֹמֶץ, תּוֹךְ הִתְחַשְּׁבוּת בַּאֲחֵרִים."
הספר מעודד שיח על לחץ חברתי, תקשורת נכונה והקשבה לעצמך. דרך מצבים יומיומיים הילדים לומדים לעצור, לחשוב מה הם באמת מרגישים ורוצים, להציב גבולות אישיים ולהביע את עצמם בצורה ברורה ומכבדת. הם ילמדו לא ללכת אחר הזרם. כמו שאמי ז"ל נהגה לומר, "אם כולם יקפצו מהגג, גם את תקפצי??"
הספר מנוקד ומתאים לקריאה עצמית או משותפת. מומלץ לקרוא אותו יחד עם הילד ולשוחח על הנושא. המסרים מועברים בצורה מעט דידקטית לטעמי, אך הדבר אינו פוגם בערכו של הספר. האיורים מקסימים ומוסיפים לחוויית הקריאה. מומלץ בהחלט!
בשורה התחתונה: חשוב לדעת מתי להגיד לא!
ברור לי שבכל הסדנאות של NLP, העצמה אישית ודומיהם, יאמצו בחום את הנרטיב של הספר לכל גיל, וככל שנקדים לשנן את המסר הזה לעצמנו ולילדים שלנו, כך ייטב לכולנו.
אנחנו פוגשים את גיא, תמר ומאיה שמשחקים עם חברים.
איתמר מאתגר את חבריו לטפס על בית העץ, וחבריו חוששים ויודעים שזה מעשה מסוכן. כדי להיות חלק מהחבורה הם "נאלצים" לעשות את זה, ויש לזה מחיר.
וכאשר הם מגיעים לגן, הגננת מכנסת את כל הילדים ומסבירה להם את הסיטואציה. מפרקת את זה לשלבים ולתהליכים והשורה התחתונה היא תאמרו להגיד לא. בצורה חברית. שלא תפגע בצד השני ויותר חשוב שלא תהיה בניגוד להרגשה שלכם. הלוואי על כולנו.
וגם בבית הילדים חווים כמה סיטואציות שבהם עליהם לבחור בין הרצון שלהם לבין המחויבות לסביבה. תוך כדי הבנה שמה שהם רוצים לא תמיד עולה בקנה אחד עם חברים, בני משפחה ושאר גורמים
הילדים מבינים שגם אם הם נאמנים לתחושות שלהם יש דרך להציג את זה כלפי הצד השני, בלי שהוא ייעלב ואולי יכבד אותם.
זהו ספר חשוב בתהליך ההתפתחות של הילדים. (וגם של ההורים). אפשר בכל פעם לקרוא סיטואציה אחת ולנתח אותה.
אם מחפשים מתנה לספרייה של גן הילדים, זה הספר.
האיורים, גם הם מאפשרים להתמודד עם המסר בצורה ברורה וחשובה.
ממליצה מאוד לרכוש את הספר שבו יש ילדים שעושים את צעדיהם הראשונים יחד עם חברים ומשפחה.