top of page
לוגו החברים של יעל
ערבית
צרפתית
ספרדית
אנגלית
סינית
עולם הילד

עולם הילד

סרטונים, שירים, סיפורים ופעילויות שמסבירים לילדים את העולם בשפה פשוטה, נעימה ומותאמת להם.

היי ילדים, איזה כיף שבאתם!

מוכנים לצאת לטיול בעולם שלי? העולם של יעל, שיפרה, אופצ'יק וכל החברים

בואו אתם מוזמנים לצפות בסרטונים, לשיר שירים, להקשיב לסיפורים ולגלות תשובות לשאלות מעניינות.
רוצים לדעת איך מטוס טס? איך ספר נולד? איך באים ילדים לעולם?

רוצים ללמוד מה עושים כשמעליבים אותנו ואיך אפשר להירגע כשקצת מפחדים?

בחרו מה מעניין אתכם ובואו נתחיל ...

סרטוני הגוף שלי הוא רק שלי

בואו נלמד לשמור על הגוף שלנו.

סרטוני הגוף שלי הוא רק שלי

מהסרט "החברים של יעל"

קטעים ושירים מתוך הסרט ״החברים של יעל״

מהסרט "החברים של יעל"

מה עושים כש…?

לפעמים קורים לנו דברים לא נעימים, מפחידים או מבלבלים. כאן נמצא יחד רעיונות שיכולים לעזור.

מה עושים כש…?

דברים שמעניין לדעת

יש כל כך הרבה דברים מעניינים בעולם! בואו נגלה איך הם קורים ומה הם אומרים.

דברים שמעניין לדעת

כשקצת מפחיד

סרטונים שיעזרו לנו להבין מה קורה, להירגע ולהרגיש קצת יותר בטוחים.

כשקצת מפחיד

שירים וריקודים

יצרתי לכם שירים
סרטוני שירים כאן ובדף הזה

שירים וריקודים

לקטנטנים

שירים, סיפורים וסרטונים מתוקים במיוחד לילדים הקטנים.

לקטנטנים

סיפורים והפתעות

​

סיפורים והפתעות

מציירים ומשחקים

​

מציירים ומשחקים
לצפייה בתוכן

הכירו את עולם הספרים שלי

הילדים צפו בהצגה - ומה עכשיו ?

שיר סיפורים והפתעות
02:26

שיר סיפורים והפתעות

שיר  טוב טוב
02:30

שיר טוב טוב

שיר שלום לכולכם
01:45

שיר שלום לכולכם

שיר  בואו נשחק
02:37

שיר בואו נשחק

איך עונים לשאלות של ילדים?

כללי המוגנות „הגוף שלי הוא רק שלי”

היי ילדים, איזה כיף שבאתם!

מוכנים לצאת לטיול בעולם שלי? העולם של יעל, שיפרה, אופצ'יק וכל החברים

בואו אתם מוזמנים לצפות בסרטונים, לשיר שירים, להקשיב לסיפורים ולגלות תשובות לשאלות מעניינות.
רוצים לדעת איך מטוס טס? איך ספר נולד? איך באים ילדים לעולם?

רוצים ללמוד מה עושים כשמעליבים אותנו ואיך אפשר להירגע כשקצת מפחדים?

בחרו מה מעניין אתכם ובואו נתחיל 👇

להורים ולרופא מותר רק לעזור, על הבריאות והניקיון עוזרים לנו לשמור
Asset 13.png

5

להורים ולרופא מותר רק לעזור, על הבריאות והניקיון עוזרים לנו לשמור

כדאי להדגיש כי בדברים שקשורים לבריאות וניקיון מותר להורים לעזור לנו ולרופא מותר לבדוק אותנו אפילו באיבר פרטי כי הוא רק רוצה לעזור ולרפא אותנו (כשאמא ואבא נמצאים שם לשמור עלינו).

  • עמוד 5

שאלות של הורים

אפשר להתחיל כבר בגיל צעיר, דרך מצבים פשוטים מחיי היום־יום. בזמן הרחצה אפשר ללמד את שמות איברי הגוף, בזמן מפגש משפחתי אפשר להזכיר שלא חייבים לתת חיבוק, ולפני ביקור אצל הרופא אפשר להסביר מי רשאי לבדוק את הגוף ובאילו תנאים. לא צריך להסביר הכול בשיחה אחת. עדיף לקיים הרבה שיחות קצרות, פשוטות ומותאמות לגיל.

השיחה אינה צריכה להתמקד בפגיעה או באנשים מסוכנים. אפשר להתמקד בזכויות ובכלים: הגוף שלי שייך לי, מותר לי לא לרצות מגע, יש סודות שאני חייב לספר ויש מבוגרים שתפקידם לעזור לי. כשמדברים בשפה רגועה ולא מאיימת, אנחנו לא מכניסים לילדים פחדים - אנחנו מעניקים להם ביטחון.

לא לחייב. ילד יכול לאהוב מאוד את סבתא, את הדוד או את החברה של אמא, ועדיין לא לרצות חיבוק או נשיקה באותו רגע. זאת זכותו. אפשר להציע דרכים אחרות לומר שלום: לנופף, לחייך, לתת "כיף" או לומר מילה טובה. כך הילד לומד שאפשר לשמור על הגבולות שלו בלי לפגוע באחרים.

זאת זכותו. משתדלים לא להיעלב ולא לגרום לו להרגיש אשם. כאשר אנחנו מכבדים את ה"לא" של הילד גם בבית, אנחנו מלמדים אותו שהגבולות שלו חשובים ושמותר לו לצפות שגם אחרים יכבדו אותם. זה המקום ללמד אותו מגע מתוך רצון הדדי. אם אחד מהצדדים אינו רוצה במגע, אין לאפשר אותו.

מתחילים את השיחה לפני שיש בעיה. מסבירים מה עושים ומה לא עושים ברשת, למשל,  שלא מצלמים ולא שולחים תמונות של איברים פרטיים ובטח שלא נפגשים עם מישהוא שהכרנו ברשת. חשוב שהילד ידע שגם אם לחץ על משהו, שלח תמונה או הסתבך- הוא תמיד יכול לבוא ולספר בלי לחשוש שתכעסו עליו ובכלל כדאי שבכל דבר ועניין ברשת תמיד ייתייעץ אתכם. במקרה של פגיעה, איום, סחיטה או הפצת תמונות של ילד ברשת אפשר לפנות למוקד 105.

לא. יש מצבים שבהם הורה עוזר לילד להתנקות או להתלבש, ויש מצבים שבהם רופא או אחות צריכים לבדוק את הגוף כדי לעזור ולטפל. חשוב להסביר לילד מה עומד לקרות ולמה ולשמור ככל האפשר על פרטיותו. בבדיקה רפואית ההורה או המבוגר האחראי נמצא לצד הילד ושומר עליו.

סקרנות כלפי הגוף ונגיעה עצמית יכולות להיות חלק טבעי מההתפתחות. אין צורך לכעוס או לבייש את הילד. אפשר להסביר ברוגע: "זה הגוף שלך, אבל דברים פרטיים עושים במקום פרטי". אם ההתנהגות מתרחשת בתדירות רבה מאוד, גורמת כאב, מפריעה לתפקוד או אינה ניתנת לעצירה, כדאי להתייעץ עם איש או אשת מקצוע. (פסיכולוג, יועץ חינוכי במסגרת החינוכית או מחוצה לה)

לא מספיק לקיים שיחה אחת. ילדים גדלים, פוגשים מצבים חדשים ומבינים את הדברים אחרת בכל גיל. כדאי לחזור על המסרים ברגעים קטנים לאורך השנים: הגוף שלי שייך לי, מותר לי להציב גבול, תמיד מותר לי לספר והאחריות לשמור עליי היא של המבוגרים.

עירום בבית אינו בהכרח בעייתי, ואין כלל אחד שמתאים לכל המשפחות. מה שחשוב הוא האווירה בבית והתחושה של כל בני המשפחה. עירום אינו צריך להיות מלווה בבושה, אבל גם לא בכפייה. אם הילד או ההורה אינם מרגישים בנוח, מכבדים את התחושה ומאפשרים פרטיות.

אין גיל אחד שבו חייבים להפסיק. כדאי להתבונן בילד: האם הוא מבקש פרטיות? האם הוא נראה נבוך או לא נוח? האם גם לנו כבר פחות מתאים? כאשר אחד הצדדים מתחיל להרגיש אי־נוחות, זה הזמן לעבור לרחצה נפרדת. אפשר לומר בטבעיות: "אתה גדל, ועכשיו נעים יותר שתתקלח בפרטיות. אני קרובה אם תצטרך עזרה".

אחים צעירים או חברים יכולים להתקלח יחד כל עוד הדבר נעים ומתאים לשניהם, אין ביניהם פער משמעותי בגיל או בהתפתחות וכל אחד יכול לבקש להפסיק. אם אחד הילדים מבקש פרטיות, נראה לא נוח או שהמשחק כולל חשיפה או מגע באיברים הפרטיים - עוצרים ברוגע ועוברים למקלחות נפרדות. חשוב לזכור שילדים צעירים אינם נשארים לבד באמבטיה, גם אם הם מתקלחים עם אח או אחות.

ובכל מקרה חשוב להדגיש את הכלל - "באיברים פרטיים לא נוגעים"

מותר להורים להציב גבולות לפרטיות שלהם. אפשר לומר בפשטות: "עכשיו אני מתקלחת וזה הזמן הפרטי שלי. כשתצטרך להתקלח, גם לך תהיה פרטיות". כך הילד לומד שהזכות לפרטיות שייכת לכולם - לילדים ולמבוגרים.

מסבירים שהגוף הוא טבעי, בריא וטוב ובו בזמן יש חלקים ורגעים שהם פרטיים.

אפשר להשתמש במשפטים הבאים:

  • הגוף שלך הוא פרטי.

  • מתלבשים בחדר או במקלחת.

  • לפני שנכנסים לשירותים או לחדר סגור  דופקים בדלת.

  • לא מסתכלים ולא נוגעים בגוף של אדם אחר בלי רשות.

כך אנחנו מלמדים פרטיות מתוך כבוד, ולא מתוך בושה.

סקרנות כלפי הגוף היא טבעית. אין צורך לכעוס או לבייש את הילד, אבל כן חשוב להציב גבול ברור: "אני מבינה שאתה סקרן, אבל הגוף של כל אדם הוא פרטי. לא פותחים דלת ולא מסתכלים כשמישהו מתלבש או מתקלח". אם ההתנהגות חוזרת שוב ושוב למרות הגבול, כוללת כפייה או גורמת לילד אחר אי־נוחות, כדאי להתייעץ.

לפני שמגיעים, כדאי להסביר לילד מה עומד לקרות ולחשוב יחד מה יעזור לו להרגיש בנוח. לכבד את הפרטיות של הילד, אפשר להשתמש במגבת גדולה, להחליף בגדים בתא פרטי או לבחור פינה נסתרת ולהימנע מאמירות כמו "שטויות, אף אחד לא רואה אותך". גם במקום ציבורי המסר נשאר זהה: לא בוהים בגוף של אחרים, לא מעירים עליו ולא נוגעים בו. אם משהו גורם לילד אי־נוחות, הוא תמיד יכול לספר ולבקש עזרה.

מכבדים את הסירוב ולא מפעילים לחץ. אפשר לשאול בשקט: "מה בפעילות לא נעים לך?" ולהציע חלופות -להשתתף בלי מגע, לבחור בן או בת זוג, להשתמש באביזר במקום להחזיק יד או לצפות ולהצטרף בהמשך.

לא נבהלים מהמילה. אפשר לשאול: 

  • "איפה שמעת את המילה הזאת?"

  • "מה אתה חושב שהיא אומרת?"

  • "מה רצית לומר כשאמרת אותה?"

עונים בקצרה ובהתאם לגיל.

השירותים הם מרחב פרטי - גם ילד סקרן לא יכול לפתוח דלת, להציץ או להיכנס לתא תפוס.

אני מבינה שאתם סקרנים, אבל בשירותים כל אחד זכאי לפרטיות. לא פותחים דלת, לא מציצים ולא נכנסים בלי רשות.

הופכים לשגרה: דופקים לפני כניסה, ממתינים לתור מחוץ לתא, שומרים על דלת סגורה, לא מטפסים כדי להציץ, לא מעירים על גוף של ילדים אחרים.

סימן לתשומת לב: המשך ההצצה למרות גבול ברור, התמקדות בילד מסוים, או ניסיון לגעת בו.

קיראו עוד - גם בשירותים "הגוף שלי הוא רק שלי"

לא מביישים אותו. שאלה כללית יכולה לקבל תשובה קצרה שמתאימה לכולם. אם השאלה כוללת מידע אישי: "זאת שאלה חשובה, אבל היא קצת אישית. אני רוצה להקשיב לך בפרטיות אחרי הפעילות."

לא "איזו בושה" , הגוף אינו מביש. מסבירים איפה מתאים להתפשט ואיפה שומרים על פרטיות: הגוף שלך הוא טוב ושייך לך. בגן אנחנו נשארים לבושים. אם צריך להחליף בגדים, עושים זאת במקום פרטי ועם מבוגר שעוזר לך. 

סימן לתשומת לב: התפשטות שחוזרת, מלווה בהצגת איברים פרטיים לאחרים, ניסיון לערב ילדים נוספים, או מצוקה.

יכול להיות סקרנות טבעית, דרך להירגע, או תגובה לעייפות/מתח/שעמום. ניגשים בשקט:

אני רואה שאתה נוגע בגוף שלך. זה הגוף שלך, אבל נגיעה באיברים הפרטיים היא דבר שעושים בפרטיות, לא בזמן פעילות ובנוכחות ילדים אחרים.

כדאי גם לבדוק אם מגרד/כואב/מציק הבגד/צריך שירותים.

סימן לתשומת לב: תדירות גבוהה, כאב או פציעה, הפרעה לתפקוד, לא נפסק אחרי תזכורות, או מצוקה נלווית.

לא כל שאלה, מילה או נגיעה חד־פעמית מצריכה שיחת דיווח.

כדאי לעדכן ולהתייעץ כאשר ההתנהגות חוזרת או מתגברת, מפריעה לילד או לילדים אחרים, התרחש אירוע בין כמה ילדים, הילד נראה מפוחד או נסער, יש פער בגיל או בכוחות, עולה מידע מדאיג או נדרשת התייעצות מקצועית.

לא צריך לחכות לוודאות. פונים להתייעצות כאשר: לא בטוחים שההתנהגות תואמת גיל, ההתנהגות חוזרת למרות גבולות, יש פער משמעותי בין הילדים, מופיעים כפייה/לחץ/איום/סודיות/שוחד/פחד, ילד אומר שלא הצליח לסרב או להפסיק, נגרם כאב/פציעה/השפלה/מצוקה, מופיעה התנהגות מינית מפורטת שלא תואמת גיל, הילד מספר שמישהו נגע בו/הראה לו תוכן מיני, יש שינוי חד בהתנהגות, או עולה חשש לחשיפה לתוכן מיני/פגיעה ברשת.

במקרים כאלה לא חוקרים ולא מנסים להוכיח, מקשיבים, מתעדים במילות הילד, ופונים מיד למנהלת/יועצת/פסיכולוגית או לגורם המקצועי המתאים. תפקיד איש החינוך אינו לקבוע אם הייתה פגיעה, אלא לזהות את החשש, לא להתעלם ממנו ולהעביר אותו הלאה.

משחקי ילדים - מתי זו סקרנות ומתי צריך להתערב?

מוצרים נילווים

רקע לבן צבעי מים

להזמנת הצגה מלאו את הפרטים

עולם הספרים שלי

להזמנת הצגה ** להזמנת הצגה ** להזמנת הצגה ** להזמנת הצגה ** להזמנת הצגה ** להזמנת הצגה ** להזמנת הצגה ** להזמנת הצגה ** להזמנת הצגה ** להזמנת הצגה **
bottom of page