איך מלמדים ילדים לשמור על עצמם?

איך מלמדים ילדים שהגוף שלהם הוא רק שלהם מבלי להפחיד אותם?

 

 הסטטיסטיקה בנושא פגיעות מיניות בילדים  לא יכולה להשאיר אותנו הורים אדישים ומחייבת אותנו לפעול להעלאת המודעות לנושא ולמתן כלים לילדינו לשמור על עצמם מפני פגיעות מיניות .

ריכזנו עבורכם מידע וכלים חיוניים בנושא.

 

הגוף שלי הוא רק שלי ב-12 כללים 

יד שמאל אדומה יעל פדר.png
יד ימין אדומה יעל פדר.png

1

המסר החשוב הוא שהגוף שלהם הוא ברשותם, יש להם זכות על גופם.

הגוף שלי הוא רק שלי

יד שמאל אדומה יעל פדר.png
יד ימין אדומה יעל פדר.png

4

ילדים בגילאים הרכים נוטים לשחק במשחקים מוכרים:"אבא-אמא", "רופא -חולה" משחק החשוב להתפתחותם.לא פעם במהלך משחקים אלו נוצר בלבול בין מותר לאסור, הנכון והלא נכון.,יש להנחות את הילד כי ניתן לשחק אך לשמור על הגבולות (בלי להפשיט ובלי לגעת באיברים הפרטיים)

גם אם זה רק משחק ואפילו אם מרשים- באיברים פרטיים לא נוגעים – פשוט לומר לא!

יד שמאל אדומה יעל פדר.png
יד ימין אדומה יעל פדר.png

7

נלמד ונתרגל עם הילד איך אומרים לא:
1. שואגים 2. בורחים 3. מספרים

לשאוג ״לא״ כמו אריה, לברוח מהר כמו נמר ולספר למבוגר שעוזר

יד שמאל אדומה יעל פדר.png
יד ימין אדומה יעל פדר.png

10

הילד צריך להבין כי עליו לשמור על הפרטיות שלו ושל חבריו. בכניסה לשירותים את הדלת סוגרים, לא מציצים ולא נכנסים יחד לאותו תא שירותים. בשירותים ציבוריים חשוב לא לשלוח את הילד לבד (גם הגדולים יותר) .

השירותים מקום פרטי, נכנסים אחד אחד זה הרגע שלי לבד

יד שמאל אדומה יעל פדר.png
יד ימין אדומה יעל פדר.png

2

האיברים הפרטיים של הילד הם האיברים המכוסים בבגד ים: פין,פות חזה, ישבן (לקהל הדתי- ניתן לכנות אותם כאיברים מוצנעים) חשוב שהילד ידע להבחין בין האיברים הפרטיים שלו לבין שאר איברי הגוף.

יש לנו בגוף איברים פרטיים

יד שמאל אדומה יעל פדר.png
יד ימין אדומה יעל פדר.png

5

כדאי להדגיש כי בדברים שקשורים לבריאות וניקיון מותר להורים לעזור לנו ולרופא מותר לבדוק אותנו אפילו באיבר פרטי כי הוא רק רוצה לעזור ולרפא אותנו (כשאמא ואבא נמצאים שם לשמור עלינו).

להורים ולרופא מותר רק לעזור, על הבריאות והניקיון עוזרים לנו לשמור

יד שמאל אדומה יעל פדר.png
יד ימין אדומה יעל פדר.png

8

יש הבדל בין סוד טוב לסוד רע . כשמתכננים מסיבת הפתעה לאימא, למשל, זה סוד טוב אותו ניתן לשמור בלב ולא לספר.

סוד טוב אני בוחר אם לספר או לא לספר

יד שמאל אדומה יעל פדר.png
יד ימין אדומה יעל פדר.png

11

רוב הילדים יודעים לא ללכת עם אנשים זרים אולם, קיים בלבול: מי הוא זר? מישהו שהם רואים כל יום מוכר במכולת/ השומר הוא זר? הכלל שעוזר לעשות לילדים סדר הוא שעם אף אחד אני לא הולך בלי אישור של ההורים לא עם מישהו שאני מכיר, לא עם מישהו שאני לא מכיר וגם לא עם מישהו שמבקש ממני עזרה.

בלי אישור של ההורים לא הולכים לא עם מישהו זר ולא עם מישהו מוכר

יד שמאל אדומה יעל פדר.png
יד ימין אדומה יעל פדר.png

3

לאף אחד אסור לגעת באיברים הפרטיים של הילד (אלא אם כן יש סיבה רפואית לכך) וגם לילד אסור לגעת באיברים הפרטיים של האחר אפילו אם הוא מבקש או מציע מתנות.האיברים הפרטיים של הילד שייכים לילד ולא מקובל לחשוף אותם בפני זרים.
לגבי חקירת גופו,היא טבעית ומותרת אך יש לקיימה באופן פרטי בלבד (ללא נוכחות .ילדים/מבוגרים) לדוג' בחדרו.

באיברים פרטיים לא נוגעים, לא מפשיטים ולא מראים

יד שמאל אדומה יעל פדר.png
יד ימין אדומה יעל פדר.png

6

חשוב לחנך את הילד לאסרטיביות לא רק במקרה של מגע אסור אלא גם במקרה שך מגע שאינו נעים לו (צביטות,נשיקות) יש לו זכות לומר לא!

אם צובטים אותי, מרגיזים אותי, בועטים בי או מציקים- פשוט לומר לא!

יד שמאל אדומה יעל פדר.png
יד ימין אדומה יעל פדר.png

9

סוד רע הוא סוד שגורם לתחושה לא נעימה בבטן. אם מישהו מציק , רוצה לגעת באיברים הפרטיים, כשמישהו אומר לילד "אל תגלה לאבא ואימא". זה סוד רע, אותו חייבים לספר למבוגר שעוזר. הילד צריך לדעת למי הוא יכול לפנות לקבלת עזרה וכדאי למנות רשימה של אנשים קרובים היכולים לשמש אוזן קשבת – כדאי לתת לילד אופציות כמו גננת, יועץ/ת , מורה, דודה, אח/ות או כל אדם אחר מבוגר שהוא בוטח בו ויכול לעזור לו.

סודות רעים לא שומרים, סודות רעים רצים ומספרים

יד שמאל אדומה יעל פדר.png
יד ימין אדומה יעל פדר.png

12

יש לתת מקום למגע המותר, הטוב . יחד עם זאת יש ילדים שלא אוהבים חיבוקים או נשיקות וכדאי לאפשר לילד ללמוד לבחור איך הוא רוצה לאהוב.

טוב טוב כמה טוב, אני בוחר איך לאהוב

יד שמאל אדומה יעל פדר.png
יד ימין אדומה יעל פדר.png

לילדים יש סקרנות טבעית בריאה ולגיטימית והם נוהגים לשאול שאלות. חשוב שההורים לא יתחמקו משאלות

הילד, אפילו אם הן מביכות את ההורה או גורמות לו תחושה לא נוחה שכן אם הילד לא יקבל תשובות לשאלותיו, הוא יחפש את התשובה ממקורות אחרים.

1

הגבול בין ללמד את הילד לבין להפחיד אותו הוא גבול דק. חשוב  לשוחח עם הילד בגובה העיניים , בשפת הילד ולהשתמש במושגים מחיי היום יום של הילד . לא לערוך עם הילד שיחה רשמית, לא להפחיד אותו אלא לשוחח איתו באופן פתוח וגלוי תוך כדי ההתנהלות היומיומית.

2

לעודד תקשורת פתוחה בבית.להימנע מאווירת סודיות, שלא חושפת רגשות ומידע .  הורה לא יכול לצפות שילדו יספר לו משהו רע שקרה לו אם הילד לא מספר לו על דברים טובים או יומיומיים שקורים לו.

לעודד את הילד לספר ולשתף.

3

לתת לילד את התחושה שמאמינים לו ושקשובים אליו (הפחד הגדול ביותר של הילד הוא שכשהוא יספר משהו רע שקרה לו לא יאמינו לו)  לא להתייחס אל דבריו כאל סיפורים דמיוניים. רק כך הילד ישתף את הוריו.

4

לעודד את הילד לסמוך על הרגשות שלו. להיות קשובים לרצונות הילד ולכבדם .

5

כדאי להדגיש בפני הילד כי הוא לא תמיד חייב להקשיב למבוגרים. אם הם מבקשים ממנו דברים שפוגעים בפרטיות שלו או שלהם (לגעת בהם, להסתכל על האיברים הפרטיים שלהם, או שהם ייגעו בו או יסתכלו על האיברים הפרטיים שלו), לא לפחד לומר לא ולספר למבוגר.

6

הילד הוא המראה של הוריו.דרך ההורים הילד לומד את נושא הפרטיות והמרחב האישי כבר בינקותו- דרך הטיפול בו הוא לומד כי ההורים והמטפלים הם היחידים שנוגעים באיבריו וזה נעשה רק כחלק מטיפול וניקיון. הילד גדל לנורמות התנהגות בהם איבריו הפרטים אינם חשופים וכך נכון גם אצל הוריו וסביבתו הקרובה. חשוב כי ההורים יקפידו על שמירה על פרטיותם האישית ובכך הילד ילמד לכבד את הפרטיות שלהם ואת הפרטיות של האחר.

7

yael scream.png

7 המלצות כיצד לשוחח עם הילד על הנושא:

יש מאל כחולה יעל פדר.png
יד ימין כחולה יעל פדר.png

סימני אזהרה לאפשרות של פגיעה:

יש מאל כחולה יעל פדר.png
יד ימין כחולה יעל פדר.png

1

שינוי בהתנהגות הילד- התפרצויות כעס/זעם, עצבות, מופנמות.

5

ילד הנראה מכונס בתוך עצמו, עסוק בפנטזיות ומציג התנהגות ילדותית

9

תלונות על כאב, או גירוי באזור אברי המין,חבורות או שטפי דם באברי המין החיצוניים

2

תלונות על כאבי ראש /בטן שלא ניתנים להסבר פיזי

6

יחסי חברות מועטים עם ילדים אחרים

10

סימנים המעידים על דיכאון, התקפי חרדה, הפרעות אכילה.

3

הפרעות בשינה.

7

בעיות משמעת, בעיות בגן/בית הספר, התנהגות חריגה, ירידה בלימודים. עוינות או התנהגות אלימה.

11

ירידה בהערכה העצמית, התנהגות פסיבית, ניסיון לרצות את הסביבה באופן חריג.

4

פחד או סלידה ממקומות ומאנשים מסוימים

8

בגדים תחתונים מוכתמים, קרועים או כאשר כתמי דם מופיעים עליהם

12

התנהגות מינית שאינה תואמת את גיל הילד

יד שמאל אדומה יעל פדר.png
יד ימין אדומה יעל פדר.png

כאשר את/ה משוחח עם ילד חשוב לזכור שהמטרה העיקרית היא לברר אם קיים/לא קיים חשד סביר לפגיעה.

הקפד/י להיות רגוע/ה.

תגובה היסטרית עשויה להפחיד את הילד, להגביר את רגש האשמה שלו ולגרום להסתגרות.

 
 

חשוב!

  • להאמין לילד ולהתייחס לדבריו ברצינות.

  • לא להפעיל על הילד לחצים לדבר על ההתעללות – תנו לו לספר את הדברים בזמן שלו, בקצב שלו ובמילים שלו.

  •  שוחח/י עם  הילד בגובה העיניים, בהתאם לגילו ורמתו (השתמש באוצר מילים שמוכר לילד).

  • המנע/י משאלות סגורות (כן/לא) ומשאלות מנחות ואפשר/י לילד להתבטא באופן חופשי.

  • להביע אמפטיה כלפיו.

  • לחזק אותו על הצעד שעשה. (קשה מאוד לילד לחשוף סוד כזה).

  • להעביר לו את התחושה שתמיד יכול לפנות, ושכבר אינו לבד עם הסוד.

  • אמור/י לילד שהוא לא אשם. ילדים בד"כ חווים תחושת אשמה קשה. הילד הוא תמיד הקורבן של הפגיעה – הוא לעולם לא הגורם!

  • בדוק/י את הסיפור הכללי עם הילד. ברר/י היטב שהבנת את כל אשר סיפר לך ואז פנה לגורמים מקצועיים.

  • שתף/י את הילד בהמשך התהליך כדי להחזיר לילד את התחושה של שליטה על חייו.

  • לא לתחקר את הילד.

  • לא להבטיח לא לספר!

  • חשוב לצמצם ככל האפשר את מספר הפעמים בהם על הילד לחזור על הסיפור.

מתוך האתר של "מידע אמין על מין".

doll and yael