תוכנית המוגנות "הגוף שלי הוא רק שלי" פועלת בהצלחה משנת 2003 בבתי הספר ברחבי הארץ ומציעה לילדים, להורים ולאנשי החינוך חוויה חינוכית מעמיקה ומקיפה.
מטרת התוכנית היא להוביל את הילדים בתהליך משמעותי לאורך השנה, שבו הם לומדים כיצד לשמור על גופם ועל מוגנותם האישית, בצורה חיובית ומחזקת.
התוכנית כוללת חבילה שלמה של כלים חינוכיים: הצגות אינטראקטיביות שמחברות את הילדים לעולם התוכן, מערכי שיעור להעמקה בכיתה, ספרים, שירים וסרטונים וכן גם הרצאות להורים ולאנשי חינוך, כדי לוודא שהמסרים מחלחלים ומשתקפים בכל הסביבה החינוכית של הילד.
התהליך שעוברים הילדים נועד להעצים אותם, לעורר את מודעותם האישית, ולהקנות להם את הכלים הדרושים כדי להגן על גופם ולהרגיש בטוחים יותר. הגוף שלי הוא רק שלי היא לא סתם תוכנית, אלא מסע שלם של למידה והתפתחות, המעניק לילדים ולמשפחותיהם מענה הוליסטי לנושא המוגנות.
תכנית לבתי ספר
הופיעה אצלינו בגן היום ההצגה עם השחקנית נועם. ההצגה היתה מושקעת, חכמה, התוכן היה חשוב מאין כמוהו ובגובה העינים.
רציתי לשבח את נועם השחקנית. נועם היתה מאד נעימה, הילדים התחברו אליה והיא ידעה להחזיק את הקבוצה בצורה עדינה, מכבדת ויעילה (70 ילדים). כל הכבוד!
כרמית, גננת
אתמול ראיתי את ההצגה של יעל עם הבן הקטן שלי ושוב, זכרתי כמה הנושא הזה כל כך חשוב.
ראינו את זה, הורים וילדים יחד ואני חושבת שזה היה מאוד נכון ומשמעותי. כי יעל הציגה סיטואציות שלנו ההורים קשה לשוחח עליהם עם ילדינו ופתאום, כשהיא הביאה את זה לשלוחן ראינו שזה לא כל כך מפחיד ואפילו התחזקנו לראות שהילדים שלנו יודעים מה לעשות.
הילדים ואנחנו קיבלנו כלים והבנה של נושא שאסור לטאטא מתחת לשטיח.
תודה רבה יעל, צחקתי והתרגשתי בכל רגע.
הדר בן מאיר בעלים של בית פלפלת- מרכז טיפולים
חשוב מאד!! אני אם לילד שעבר תקיפה מינית חמורה במשך יותר מחצי שנה ע"י נער שגר בשכנות. הנער הזה תקף מספר רב של ילדים במשך תקופה ארוכה ואף אחד מההורים לא ידע. ראינו סימני מצוקה אצל הילדים ובעקבות טיפול נחשף המקרה.
אני מאמינה שאילו הילדים שלנו היו רואים את ההצגה הזו בגיל צעיר יותר – המקרה הזה היה נמנע. אותו נער לא יכול היה לנצל את תמימותם ולבצע בהם מעשים נוראים כל כך . המקרה הזה הרס לי את הילד. אפשר היה למנוע אותו.
כן – תחשפו את הילדים שלכם לידע ! עם הידע שברשותם – הם יוכלו פשוט להגיד "לא" ולבוא לספר לכם מיד.
אמא, דרום
הגוף שלי הוא רק שלי
המסר החשוב הוא שהגוף שלהם הוא ברשותם, יש להם זכות על גופם.
1
באיברים פרטיים לא נוגעים, לא מפשיטים ולא מראים
לאף אחד אסור לגעת באיברים הפרטיים של הילד (אלא אם כן יש סיבה רפואית לכך) וגם לילד אסור לגעת באיברים הפרטיים של האחר אפילו אם הוא מבקש או מציע מתנות.האיברים הפרטיים של הילד שייכים לילד ולא מקובל לחשוף אותם בפני זרים.
לגבי חקירת גופו,היא טבעית ומותרת אך יש לקיימה באופן פרטי בלבד (ללא נוכחות .ילדים/מבוגרים) לדוג' בחדרו.
3
להורים ולרופא מותר רק לעזור, על הבריאות והניקיון עוזרים לנו לשמור
כדאי להדגיש כי בדברים שקשורים לבריאות וניקיון מותר להורים לעזור לנו ולרופא מותר לבדוק אותנו אפילו באיבר פרטי כי הוא רק רוצה לעזור ולרפא אותנו (כשאמא ואבא נמצאים שם לשמור עלינו).
5
לשאוג ״לא״ כמו אריה, לברוח מהר כמו נמר ולספר למבוגר שעוזר
נלמד ונתרגל עם הילד איך אומרים לא:
1. שואגים 2. בורחים 3. מספרים
7
סודות רעים לא שומרים, סודות רעים רצים ומספרים
סוד רע הוא סוד שגורם לתחושה לא נעימה בבטן. אם מישהו מציק , רוצה לגעת באיברים הפרטיים, כשמישהו אומר לילד "אל תגלה לאבא ואימא". זה סוד רע, אותו חייבים לספר למבוגר שעוזר. הילד צריך לדעת למי הוא יכול לפנות לקבלת עזרה וכדאי למנות רשימה של אנשים קרובים היכולים לשמש אוזן קשבת – כדאי לתת לילד אופציות כמו גננת, יועץ/ת , מורה, דודה, אח/ות או כל אדם אחר מבוגר שהוא בוטח בו ויכול לעזור לו.
9
בלי אישור של ההורים לא הולכים לא עם מישהו זר ולא עם מישהו מוכר
רוב הילדים יודעים לא ללכת עם אנשים זרים אולם, קיים בלבול: מי הוא זר? מישהו שהם רואים כל יום מוכר במכולת/ השומר הוא זר? הכלל שעוזר לעשות לילדים סדר הוא שעם אף אחד אני לא הולך בלי אישור של ההורים לא עם מישהו שאני מכיר, לא עם מישהו שאני לא מכיר וגם לא עם מישהו שמבקש ממני עזרה.
11
יש לנו בגוף איברים פרטיים
האיברים הפרטיים של הילד הם האיברים המכוסים בבגד ים: פין,פות חזה, ישבן (לקהל הדתי- ניתן לכנות אותם כאיברים מוצנעים) חשוב שהילד ידע להבחין בין האיברים הפרטיים שלו לבין שאר איברי הגוף.
2
גם אם זה רק משחק ואפילו אם מרשים- באיברים פרטיים לא נוגעים – פשוט לומר לא!
ילדים בגילאים הרכים נוטים לשחק במשחקים מוכרים:"אבא-אמא", "רופא -חולה" משחק החשוב להתפתחותם.לא פעם במהלך משחקים אלו נוצר בלבול בין מותר לאסור, הנכון והלא נכון.,יש להנחות את הילד כי ניתן לשחק אך לשמור על הגבולות (בלי להפשיט ובלי לגעת באיברים הפרטיים)
4
אם צובטים אותי, מרגיזים אותי, בועטים בי או מציקים- פשוט לומ ר לא!
חשוב לחנך את הילד לאסרטיביות לא רק במקרה של מגע אסור אלא גם במקרה שך מגע שאינו נעים לו (צביטות,נשיקות) יש לו זכות לומר לא!
6
סוד טוב אני בוחר אם לספר או לא לספר
יש הבדל בין סוד טוב לסוד רע . כשמתכננים מסיבת הפתעה לאימא, למשל, זה סוד טוב אותו ניתן לשמור בלב ולא לספר.
8
השירותים מקום פרטי, נכנסים אחד אחד זה הרגע שלי לבד
הילד צריך להבין כי עליו לשמור על הפרטיות שלו ושל חבריו. בכניסה לשירותים את הדלת סוגרים, לא מציצים ולא נכנסים יחד לאותו תא שירותים. בשירותים ציבוריים חשוב לא לשלוח את הילד לבד (גם הגדולים יותר) .
10
טוב טוב כמה טוב, אני בוחר איך לאהוב
יש לתת מקום למגע המותר, הטוב . יחד עם זאת יש ילדים שלא אוהבים חיבוקים או נשיקות וכדאי לאפשר לילד ללמוד לבחור איך הוא רוצה לאהוב.
12
הרצאה:
״הגוף שלי הוא רק שלי״
-
איך מסבירים לילדים שהגוף שלהם הוא רק שלהם?
-
איך מגינים עליהם אבל לא מפחידים אותם?
-
איזה מסרים אפשר וחשוב להעביר בגילאי הגן-יסודי?
-
מתי משחק בין ילדים הוא טבעי ונורמלי ומתי כבר לא?
-
מה עונים לשאלות של ילדים?
-
מה הסימנים שכדאי שנשים אליהם לב?
הסרט
״החברים של יעל״
מיועד להעלאת מודעות הילדים
למניעת פגיעות מיניות, בשפה ברורה ופשוטה, ללא הפחדה