תכנית לגנים
איך מלמדים ילדים לשמור על עצמם?
איך מלמדים ילדים שהגוף שלהם הוא רק שלהם מבלי להפחיד אותם?
הסטטיסטיקה בנושא פגיעות מיניות בילדים לא יכולה להשאיר אותנו הורים אדישים ומחייבת אותנו לפעול להעלאת המודעות לנושא ולמתן כלים לילדינו לשמור על עצמם מפני פגיעות מיניות.
הגוף שלי הוא רק שלי
יעל לומדת לשמור על גופה
יוזמת ההצגה: שרונה אריאל
כתיבה לחן ובימוי: יעל פדר
עיבודים מוסיקאלים: דרור דרורי
תפאורה ובובות: אדריאנה מורנו
ההצגה נכתבה בשיתוף אל"י והיחידה למניעת התעללות מינית במשרד החינוך.
ההצגה מאושרת ע"י סל תרבות ארצי וקרן קרב.
בזמן האחרון יעל קצת מבולבלת.
בגן היא למדה על האיברים הפרטיים של גופה ועל כך שלאף אחד אסור לגעת בהם, אך במציאות היא נתקלת בכל מיני סיטואציות שבהן היא מתקשה לדעת מה טוב ומה רע, מה מותר ומה אסור. כשהיא מחפשת אחר בובתה האהובה שאבדה, משחזרת יעל בעזרת הילדים את אותן סיטואציות וביחד הם לומדים מהו מגע מותר ומהו מגע אסור, הגוף שלי הוא רק שלי, כיצד להגיד לא למגע אסור, מה ההבדל בין סוד טוב לסוד רע ולמי ניתן לפנות לקבלת עזרה.
ההצגה מעבירה בצורה חביבה, ידידותית ולא מאיימת תכנים חשובים ורגישים ומאפשרת שיתוף פעולה והיענות מלאה מצד הילדים.
ההצגה מיועדת לילדי גן – כיתות ב'
מועברת בגרסאות שונות בהתאם לגיל הילדים ואופי האוכלוסייה, ישנה גירסה מותאמת לחינוך המיוחד
מס' צופים מקסימלי : עד 70 משתתפים ( 70 ילדים או 35 ילדים + הורים ) ההצגה מומלצת מאד לצפייה משותפת הורים וילדים.
משך ההצגה : כ-45 דקות
לאחר ההצגה : השחקנית (אשת טיפול) תקיים שיחה עם ההורים על הנושא ללא תשלום נוסף! שיחה עם ההורים כ-15 דקות.








תודה רבה על הצגה מרת קת, מותאמת גיל וכל-כך חשובה ! ממליצה לכל ילד וילדה בגילאי 6+
רחלי ישראל
עוד ספר נהדר מבית היוצר של הסופרת יעל פדר.
לילדים הרבה פעמים "לא נעים" לומר מה שעל לבם, וחשוב להראות להם איך לעשות זאת בדרך יפה ולא מעליבה או מתריסה. ספר מצוין וחשוב כמו כל ספריה של יעל פדר.
The Girl with the Book נועה הולצר, עמוד הפייסבוק
"לומר מה אני באמת רוצה" מאת יעל פדר עוסק בלחצים חברתיים שליליים ובדרכי ההתמודדות איתם. קראתי מספר ספרים של יעל פדר שאהבתי. בכל ספר היא עוסקת בנושא חשוב אחר ומעבירה תכנים חינוכיים שהיא משלבת בתוך הסיפור.
הספר עוקב אחר ילדים בגן הילדים ובסביבה הביתית שלהם, ומציג את התמודדותם עם לחץ חברתי. במהלך משחק בגן, חלק מהילדים מטפסים על גג בית העץ שבגן, למרות איסור הגננת. הם מנסים לשכנע ילדים אחרים, וביניהם גיא, תמר ומאיה, להצטרף אליהם, ואף מאיימים שלא יהיו חלק מהחבורה אם לא יעשו זאת. גיא, למרות חששותיו, נכנע ללחץ החברתי, אך הבנות מסרבות. כאשר הסייעת רואה אותם על הגג היא פוקדת עליהם לרדת, ובהמשך הגננת מסבירה להם על הסכנות ולמה חשוב להקשיב ללב ולא להיכנע ללחצים חיצוניים.
בהמשך הסיפור אנו עוקבים אחר גיא ותמר בביתם. אמם מחזקת את המסר של הגננת ומסבירה להם שעליהם להקשיב לליבם וללמוד לתקשר את רצונם בצורה נעימה אך נחושה. הילדים מיישמים זאת בהצלחה עם חברתם ועם סבם. כדברי הכתוב:
"לִפְעָמִים הַלֵּב שֶׁלָּנוּ אוֹמֵר דָּבָר אֶחָד, אֲבָל הַפַּחַד שֶׁיִּכְעֲסוּ עָלֵינוּ, אוֹ הָרָצוֹן לִהְיוֹת חֲבֵרִים טוֹבִים, גּוֹרְמִים לָנוּ לְהַגִּיד מַשֶּׁהוּ אַחֵר. דֶּרֶךְ מַצָּבִים שֶׁקּוֹרִים לְכֻלָּנוּ בְּאֹפֶן יוֹמְיוֹמִי לוֹמְדִים גַּיְא וְתָמָר לַעֲצֹר וּלְהַקְשִׁיב לַלֵּב, לְמָה שֶׁהֵם מַרְגִּישִׁים בֶּאֱמֶת, וּמְגַלִּים שֶׁאֶפְשָׁר לוֹמַר בְּדִיּוּק אֶת מָה שֶׁרוֹצִים – בְּכֵנוּת וּבְאֹמֶץ, תּוֹךְ הִתְחַשְּׁבוּת בַּאֲחֵרִים."
הספר מעודד שיח על לחץ חברתי, תקשורת נכונה והקשבה לעצמך. דרך מצבים יומיומיים הילדים לומדים לעצור, לחשוב מה הם באמת מרגישים ורוצים, להציב גבולות אישיים ולהביע את עצמם בצורה ברורה ומכבדת. הם ילמדו לא ללכת אחר הזרם. כמו שאמי ז"ל נהגה לומר, "אם כולם יקפצו מהגג, גם את תקפצי??"
הספר מנוקד ומתאים לקריאה עצמית או משותפת. מומלץ לקרוא אותו יחד עם הילד ולשוחח על הנושא. המסרים מועברים בצורה מעט דידקטית לטעמי, אך הדבר אינו פוגם בערכו של הספר. האיורים מקסימים ומוסיפים לחוויית הקריאה. מומלץ בהחלט!
בשורה התחתונה: חשוב לדעת מתי להגיד לא!
בלוג הספרים של קרולין
כמה פעמים, בתור הורים, מצאנו את עצמנו בתוך סיטואציה לא נעימה בין הילד שלנו לבין חבר שלו?
זה קורה לא מעט, במיוחד כשהחבר נשאר אצלנו זמן רב. לפעמים הילד שלנו פשוט מתעייף, רוצה קצת שקט ומפסיק לשחק ואני מודה שלא פעם יוצא לי לומר:
״אבל אי אפשר לסלק אותו עכשיו, הוא אורח. תתמודד עוד קצת״.
אבל אחר כך אני חושבת לעצמי: אולי דווקא ברגע הזה הילד שלי מנסה להקשיב לעצמו וללמוד להציב גבול? אולי כשהוא אומר ״די, אני צריך הפסקה״, לא נכון ללמד אותו להתעלם מהצורך הזה רק כדי להיות מנומס?
מצד שני, גם אי אפשר להזמין חבר ואז להודיע לו פתאום שלא רוצים לשחק איתו יותר. גם לחבר יש רגשות, וגם התחשבות היא מיומנות חשובה.
אולי התפקיד שלנו כהורים הוא לא לבחור בין גבולות לבין נימוס, אלא ללמד את הילדים לשלב ביניהם:
הילד שלנו לא חייב לוותר על עצמו כדי להיות חבר טוב, אבל הוא כן צריך ללמוד כיצד להציב גבול בלי לפגוע באחר.
הספר הזה מדבר על הדבר הזה בדיוק, איפה הגבול שלי ואיך אני עומד על שלי בלי לפגוע באחר בצורה מכובדת.
כמה זה חשוב בשבילנו ובשביל הילדים שלא יגדלו להיות ילדים מרצים.
בספר יש סיטואציות שמלמדות את הילד גבולות , גבולות של עצמו והדרישה הזו כלפי אחרים בצורה נכונה.
תמר וגיא הם אחים ואמא שלהם מלמדת אותם לומר מה הם באמת רוצים.
הסיפור פותח בגיא שעולה על גג בית העץ בגן מלחץ חברתי למרות שהוא בעצמו לא כולכך רצה,לאחר שיחה בגן הוא מגיע ומספר לאימו מה שקרה, אימו מייעצת לו לשים יד על הלב לחשוב ולעצור רגע ואז להחליט מה הדבר הנכון בשבילי.
לאחר מכן תמר מתמודדת עם חברה שמגיעה אחר הצהרים ואז נמאס לה והיא מבקשת מאימה שהיא רוצה שחברתה תלך הביתה.
אמא של תמר שוב מלמדת אותה לעצור ולחשוב מה היא באמת רוצה ומה החברה שלה תרגיש. היא מלמדת אותה איך לומר את זה בצורה ברורה ונכונה.
סיטואציה נוספת בה תמר וגיא משחקים בקוביות אבל בדיוק סבא מגיע עם מתנה חדשה והוא רוצה שיפתחו וישחקו בה עכשיו, אבל תמר וגיא לומדים להגיד לא ולומדים מה באמת הם רוצים להמשיך את המשחק שלהם אבל לא להעליב את סבא.
יעל פדר היא סופרת נהדרת, שמצליחה פעם אחר פעם להציב במרכז הבמה מיומנויות חשובות לחיים ולהנגיש אותן לילדים בגובה העיניים.
הספר דיי עם הרבה מלל לילדים קטנים אבל לגמרי הם קשובים והם אוהבים את הספר, האיורים מקסימים והילדים מתפעלים מהמחשה לספר.
הבת שלי בת 6 ביקשה לקרוא את הספר וקראנו והיא ממש נהנתה אפילו רצתה שוב.
ואני שמחתי שיש לי הזדמנות לדבר איתה על הנושא החשוב הזה.
בתאל לייבוביץ'
ספר חינוכי מקסים וחשוב המתמקד בפיתוח אסרטיביות, הקשבה עצמית והצבת גבולות בצורה מכבדת,
והוא מלווה באיורים חמודים שתואמים את הטקסט ומעוררים רגשות הזדהות עם הנושא ועם הדמויות בסיפור. הסיפור מלמד את הילדים לא להביע מייד את הרצונות שלהם, ושעדיף לעצור, להקשיב לרגשות האמיתיים שלהם ולגלות שאפשר לבטא את הרצונות שלהם בכנות ובאומץ, תוך התחשבות בזולת. שפת הכתיבה יפה, קולחת ונעימה ותורמת לחוויה הרגשית של הילד. הנושא החינוכי- חברתי החשוב מוצג בצורה חיובית ורגשית בגובה העיניים של הילדים. מומלץ בחום.
אריק בלום
באופן כללי כבר כתבתי מספר פעמים שאני לא אוהבת ספרי ילדים דידקטיים.
אבל ספרים של יעל פדר אני אוהבת, פשוט בגלל שהיא כותבת על נושאים מאד חשובים.
בשפה פשוטה ומכובדת בספר תמיד אמא מדברת עם הילדים שלה, ומסבירה להם דברים.
כמו בספר " הגוף שלי הוא רק שלי" גיא ותמר חוזרים מהגן ומספרים לאמא שלמדו על איברים פרטיים בגופם: "איברים שהם רק שלנו, ולאף אחד אחר אסור לגעת בהם." אמא והילדים משוחחים ומבינים מה הם איברים פרטיים, מהו מגע מותר ומהו מגע אסור, מהו סוד טוב ומהו סוד רע, ולמי לפנות כדי לקבל עזרה. ספר זה מלמד את הילדים כיצד לשמור על גופם ופרטיותם, מבהיר את זכותם על גופם ומסביר איך להימנע מפגיעה אפשרית
או
" יש לי סוד" גַּיְא וְתָמָר מְגַלִּים שֶׁיֵּשׁ סוֹדוֹת שֶׁאִם שׁוֹמְרִים עֲלֵיהֶם זֶה עָלוּל לְהַכְאִיב וְלוֹמְדִים לְמִי פּוֹנִים כְּדֵי לְקַבֵּל עֶזְרָה. אֵיךְ מַבְדִּילִים בֵּין סוֹד טוֹב, שֶׁמֻּתָּר לִשְׁמֹר, לְבֵין סוֹד רַע, שֶׁחַיָּבִים לְסַפֵּר? וּמָה עוֹשִׂים אִם הִבְטַחְנוּ לֹא לְסַפֵּר?
וגם
" נזהרים מזרים" גַּיְא וְתָמָר חוֹזְרִים מֵהַגַּן וּפוֹגְשִׁים בַּדֶּרֶךְ כַּמָּה אֲנָשִׁים, חֶלְקָם מֻכָּרִים וְחֶלְקָם זָרִים: אִמָּא שֶׁל מִיכַל מֵהַגַּן, מוֹכֵר הַגְּלִידָה, אֱיָל הַשָּׁכֵן, אֵלִי הַשּׁוֹמֵר בַּגַּן, הָאִשָּׁה בְּגַן הַמִּשְׂחָקִים וְהַשָּׁלִיחַ שֶׁמֵּבִיא חֲבִילָה הַבַּיְתָה. גַּיְא וְתָמָר יוֹדְעִים שֶׁאָסוּר לָלֶכֶת עִם אָדָם זָר בְּלִי רְשׁוּת שֶׁל הַהוֹרִים, אֲבָל אִם הוּא מִישֶׁהוּ מֻכָּר? וְאִם הוּא זָר אֲבָל נֶחְמָד אוֹ זָקוּק לְעֶזְרָה?
גם הספר הזה מאד חשוב.
מה קורה כאשר ילד מאד רוצה להיות מקובל, להיות עם כולם, אבל הילדים עושים דברים, שהילד לא כל כך רוצה להשתתף בהם. אבל לא נעים לו. הספר בעצם מדבר על לחץ חברתי. למשל, בגן אסור לתפס על הגג של הבית העץ. זה מסוכן, הגננת לא מרשה. אבל ילדים מטפסים וקוראים לגיא ותמר להצטרף. גיא ותמר לא רוצים לטפס, אבל יש לחץ חברתי, והם לא רוצים שילדים ילעגו להם ולא ישחקו איתם.
אמא של גיא ותמר, "מנתחת" את הרגשות, את מה שקורה ואיך צריך להתנהג. היא מלמדת אותם להקשיב ללב. לגלות מה באמת הם רוצים.
אמא שלהם מנסה להסביר את דרך ביניים של "לא להעליב" מצד אחד אך מצד שני גם לעמוד על שלהם.
למשל, אם באה אליכם חברה, ואחרי כמה זמן, אתם כבר לא רוצים לשחק איתה, רוצים לעשות משהו אחר, אז איפה עובר שביל הזהב? איך להגיד לה, בלי שתעלב שעכשיו היא צריכה ללכת הביתה.
ספר חשוב על איזון, על לעמוד בלחצים, ולהקשיב ללב מה באמת רוצים.
מאד ממליהצ על הספר. וכמובן גם על הספרים הקודמים של יעל.
נוריתה
הגוף שלי הוא רק שלי
1
המסר החשוב הוא שהגוף שלהם הוא ברשותם, יש להם זכות על גופם.


באיברים פרטיים לא נוגעים, לא מפשיטים ולא מראים
3
לאף אחד אסור לגעת באיברים הפרטיים של הילד (אלא אם כן יש סיבה רפואית לכך) וגם לילד אסור לגעת באיברים הפרטיים של האחר אפילו אם הוא מבקש או מציע מתנות.האיברים הפרטיים של הילד שייכים לילד ולא מקובל לחשוף אותם בפני זרים.
לגבי חקירת גופו,היא טבעית ומותרת אך יש לקיימה באופן פרטי בלבד (ללא נוכחות .ילדים/מבוגרים) לדוג' בחדרו.


להורים ולרופא מותר רק לעזור, על הבריאות והניקיון עוזרים לנו לשמור
5
כדאי להדגיש כי בדברים שקשורים לבריאות וניקיון מותר להורים לעזור לנו ולרופא מותר לבדוק אותנו אפילו באיבר פרטי כי הוא רק רוצה לעזור ולרפא אותנו (כשאמא ואבא נמצאים שם לשמור עלינו).


לשאוג ״לא״ כמו אריה, לברוח מהר כמו נמר ולספר למבוגר שעוזר
7
נלמד ונתרגל עם הילד איך אומרים לא:
1. שואגים 2. בורחים 3. מספרים


סודות רעים לא שומרים, סודות רעים רצים ומספרים
9
סוד רע הוא סוד שגורם לתחושה לא נעימה בבטן. אם מישהו מציק , רוצה לגעת באיברים הפרטיים, כשמישהו אומר לילד "אל תגלה לאבא ואימא". זה סוד רע, אותו חייבים לספר למבוגר שעוזר. הילד צריך לדעת למי הוא יכול לפנות לקבלת עזרה וכדאי למנות רשימה של אנשים קרובים היכולים לשמש אוזן קשבת – כדאי לתת לילד אופציות כמו גננת, יועץ/ת , מורה, דודה, אח/ות או כל אדם אחר מבוגר שהוא בוטח בו ויכול לעזור לו.


בלי אישור של ההורים לא הולכים לא עם מישהו זר ולא עם מישהו מוכר
11
רוב הילדים יודעים לא ללכת עם אנשים זרים אולם, קיים בלבול: מי הוא זר? מישהו שהם רואים כל יום מוכר במכולת/ השומר הוא זר? הכלל שעוזר לעשות לילדים סדר הוא שעם אף אחד אני לא הולך בלי אישור של ההורים לא עם מישהו שאני מכיר, לא עם מישהו שאני לא מכיר וגם לא עם מישהו שמבקש ממני עזרה.


יש לנו בגוף איברים פרטיים
2
האיברים הפרטיים של הילד הם האיברים המכוסים בבגד ים: פין,פות חזה, ישבן (לקהל הדתי- ניתן לכנות אותם כאיברים מוצנעים) חשוב שהילד ידע להבחין בין האיברים הפרטיים שלו לבין שאר איברי הגוף.


גם אם זה רק משחק ואפילו אם מרשים- באיברים פרטיים לא נוגעים – פשוט לומר לא!
4
ילדים בגילאים הרכים נוטים לשחק במשחקים מוכרים:"אבא-אמא", "רופא -חולה" משחק החשוב להתפתחותם.לא פעם במהלך משחקים אלו נוצר בלבול בין מותר לאסור, הנכון והלא נכון.,יש להנחות את הילד כי ניתן לשחק אך לשמור על הגבולות (בלי להפשיט ובלי לגעת באיברים הפרטיים)


אם צובטים אותי, מרגיזים אותי, בועטים בי או מציקים- פשוט לומר לא!
6
חשוב לחנך את הילד לאסרטיביות לא רק במקרה של מגע אסור אלא גם במקרה שך מגע שאינו נעים לו (צביטות,נשיקות) יש לו זכות לומר לא!


סוד טוב אני בוחר אם לספר או לא לספר
8
יש הבדל בין סוד טוב לסוד רע . כשמתכננים מסיבת הפתעה לאימא, למשל, זה סוד טוב אותו ניתן לשמור בלב ולא לספר.


השירותים מקום פרטי, נכנסים אחד אחד זה הרגע שלי לבד
10
הילד צריך להבין כי עליו לשמור על הפרטיות שלו ושל חבריו. בכניסה לשירותים את הדלת סוגרים, לא מציצים ולא נכנסים יחד לאותו תא שירותים. בשירותים ציבוריים חשוב לא לשלוח את הילד לבד (גם הגדולים יותר) .


טוב טוב כמה טוב, אני בוחר איך לאהוב
12
יש לתת מקום למגע המותר, הטוב . יחד עם זאת יש ילדים שלא אוהבים חיבוקים או נשיקות וכדאי לאפשר לילד ללמוד לבחור איך הוא רוצה לאהוב.




