לילדים שלנו יש זכות מלאה לסרב למגע שאינו נעים להם - בין אם מדובר בצביטה, מכה, משיכת שיער או כל מגע אחר שגורם להם לאי-נוחות. וכן, גם לחיבוקים. אז איך נלמד את את הילדים שלנו – ואת עצמנו – שזה ממש בסדר שהם יגידו לא לחיבוק אם הם לא רוצים אותו באותו הרגע?
כהורים לילדים בגיל הרך (4-8), אחד האתגרים המשמעותיים שלנו הוא ללמד את ילדינו לזהות את גבולותיהם ולהגן עליהם. המילה "לא" היא כלי חשוב בארגז הכלים הזה, אך השימוש בה דורש אימון, ביטחון והכוונה נכונה מצדנו.
נניח שאתם מבקרים את הסבים, וסבא מחבק את בתכם בחום. אתם מבחינים שהיא מתכווצת - אולי בגלל הזקן הדוקר שלו, אולי בגלל הבושם החריף. כהורים, התגובה שלנו ברגע זה חשובה במקום להתעלם מאי הנוחות שלה או לשדר מסר מבלבל של "זה סבא אז חייבים", כדאי לומר: "אני רואה שהחיבוקים של סבא לא כל כך נעימים לך. את יודעת שהוא מחבק אותך מאהבה, אבל את בהחלט לא חייבת. אולי תציעי לסבא דרך אחרת להראות חיבה? אולי כיף כף או נפנוף לשלום?".
הזכות הבסיסית להגנה על הגוף
לילדים שלנו יש זכות מלאה לסרב למגע שאינו נעים להם - בין אם מדובר בצביטה, מכה, משיכת שיער או כל מגע אחר שגורם להם לאי-נוחות. וכן, גם לחיבוק. תפקידנו לעזור להם לפתח מודעות לתחושות הגוף שלהם ולתת להם לגיטימציה להקשיב לתחושות אלו.
כיצד נעשה זאת? באמצעות שאלות פשוטות בחיי היומיום:
"איך החיבוק הזה מרגיש לך?"
"האם את רוצה חיבוק חזק יותר או חלש יותר?"
"נעים לך ככה?"
שאלות אלו מסייעות לילדים לפתח הבנה עמוקה יותר של העדפותיהם האישיות ומחזקות את יכולתם לזהות מה נעים להם ומה לא. כבר לא מעט שנים יש שינוי משמעותי בשיח החינוכי סביב מגע בין ילדים. המעבר מהמושג "מגע בהסכמה" ל"מגע ברצון" מדגיש את חשיבות הרצון האקטיבי של כל הצדדים המעורבים. הסכמה יכולה לנבוע מלחץ חברתי או מרצון לרצות אחרים, בעוד שרצון מבטא בחירה חופשית אמיתית.
לשאול לפני שמחבקים: כללים למגע בין ילדים
כשמדובר במגע בין ילדים חשוב להבהיר כמה כללי יסוד. אם הילד שלנו נוטה לחבק את חבריו בהתלהבות, עלינו ללמד אותו את "חוק הזהב": לשאול לפני שנוגעים.
נקודות חשובות שכדאי להדגיש בפני הילדים:
גם אם החבר הסכים אתמול לחיבוק, זה לא אומר שהיום הוא ירצה. כל יום הוא יום חדש עם רצונות חדשים.
גם החברים הכי טובים שלנו לא חייבים לרצות חיבוק.
יש ילדים שפשוט לא אוהבים חיבוקים, וזה בסדר לגמרי.
אסור לנו להכריח אף אחד לקבל מגע שהוא לא רוצה בו, גם אם הכוונות שלנו טובות. חשוב שנעזור לילדים להבין שכמו שלהם יש זכות לסרב למגע, כך גם לחברים שלהם יש את אותה הזכות בדיוק. זוהי הזדמנות מצוינת ללמד אותם על כבוד הדדי ועל קבלת האחר.
גבולות ברורים לגבי איברים פרטיים
חשוב להבהיר לילדים שכאשר מדובר באיברים פרטיים (פין, פות, חזה, ישבן), אין מקום לדיון על "נעים או לא נעים". הכלל פשוט וברור: אלו אזורים שלא נוגעים בהם, לא מפשיטים ולא מראים, גם אם יש רצון הדדי. גבול ברור זה מסייע לילדים לשמור על עצמם.
כיצד מלמדים לומר "לא"?
אמירת "לא" היא מיומנות שדורשת תרגול. כדאי להפוך את התרגול למשחקי:
לתרגל אמירת "לא" בקולות שונים (כמו חיות שונות(.
לשחק משחקי תפקידים עם סיטואציות מחיי היומיום.
לתרגל עמידה זקופה ודיבור ברור ואסרטיבי.
כשה"לא" לא נאמר
אם ילדכם מספר על מצב שבו היה צריך לומר "לא" אך לא הצליח חזקו אותו על עצם השיתוף, הביעו אמפתיה והבנה לקושי והזכירו לו שתמיד אפשר לנסות שוב בפעם הבאה. דברו איתו על הלחץ החברתי והפחד מהפסד חברתי שלעתים מונע מאיתנו לומר "לא".
פיתוח היכולת לומר "לא" היא חלק חיוני בבניית אישיות בריאה ובטוחה. זהו תהליך מתמשך שדורש סבלנות, תמיכה והדרכה מאיתנו כהורים. כשאנחנו מאפשרים לילדינו לזהות את גבולותיהם ולהגן עליהם, אנחנו מעניקים להם כלים חיוניים להתמודדות עם אתגרי החיים.
הכותבת היא יוצרת תוכנית המוגנות "הגוף שלי הוא רק שלי" הכוללת סרט, הצגות וספרי ילדים ומעבירה הרצאות בנושא מוגנות מינית לילדים והורים בגנים ובבתי ספר ברחבי הארץ.
Comentarios