על ההצגה

מערכי שיעור

כתבות ומאמרים

הגוף שלי הוא רק שלי - מערכי שיעור

הגוף שלי הוא רק שלי - כתבות ומאמרים

"יעל לומדת לשמור על גופה"

כתיבה ובימוי:יעל פדר

הצגה בנושא : מניעת פגיעות מיניות בילדים

ההצגה מיועדת לילדי גן – כיתות ב' (ההצגה מועברת בגרסאות שונות בהתאם לגיל הילדים ואופי האוכלוסיה).

בזמן האחרון יעל קצת מבולבלת. בגן היא למדה על האיברים הפרטיים של גופה ועל כך שלאף אחד אסור לגעת בהם, אך במציאות היא נתקלת בכל מיני סיטואציות שבהן היא מתקשה לדעת מה טוב ומה רע, מה מותר ומה אסור. כשהיא מחפשת אחר בובתה האהובה שאבדה, משחזרת יעל בעזרת הילדים את אותן סיטואציות וביחד הם לומדים מהו מגע מותר ומהו מגע אסור,הגוף שלי הוא רק שלי, כיצד להגיד לא למגע אסור, מה ההבדל בין סוד טוב לסוד רע ולמי ניתן לפנות לקבלת עזרה.

ההצגה מעבירה בצורה חביבה, ידידותית ולא מאיימת תכנים חשובים ורגישים ומאפשרת שיתוף פעולה והיענות מלאה מצד הילדים.

בטי ריטבו, משרד החינוך

מצפה לילדים חוויה חינוכית מרתקת, מלווה בשירים, הרבה הומור, תפאורה צבעונית ומגוון רחב של בובות ואביזרים.

ההצגה נכתבה בשיתוף אל"י והיחידה למניעת התעללות מינית במשרד החינוך.

ההצגה מאושרת ע"י סל תרבות ארצי וקרן קרב.

מס' צופים מקסימלי -עד 70 משתתפים ( 70 ילדים או 35 ילדים +הורים)
מומלץ מאד לקיים את ההצגה במתכונת צפיה משותפת הורים+ילדים . בהצגות אלה, לאחר ההצגה השחקנית (עובדת סוציאלית במקצועה) תקיים שיחה עם ההורים על הנושא ללא תשלום נוסף!

ישנה גירסה מותאמת לציבור הדתי והחרדי.

משך ההצגה כ-45 דקות, שיחה עם ההורים כ-15 דקות

 

המלצה לפעילות סביב ההצגה
"החברים של יעל" (יעל לומדת לשמור על גופה)

צוות חינוכי יקר!

על אף המאמצים שלנו כהורים ואנשי חינוך, לגונן על ילדינו מפני פגיעה, כל ילד חשוף לפגיעה מינית.. 80% ממקרי הפגיעה הם ע"י אדם המוכר לילד. זה יכול להיות קרוב משפחה, חבר, שכן או שמרטף. רוב הילדים לא מספרים

על כך שמתעללים בהם. האחריות לזיהוי סימנים של התעללות מינית, מוטלת על ההורים או על המבוגרים האחראים להם. חלק ניכר מהפגיעות מתגלות ע"י הצוות החינוכי הנמצא בקרבת הילד שעות רבות ביום.

מכיוון שעדות פיזית להתעללות היא נדירה, מומלץ לשים לב לשינויים משמעותיים בהתנהגותם של הילדים:

  • קשיים בהליכה או ישיבה
  • בגדים תחתונים מוכתמים, קרועים או כאשר כתמי דם מופיעים עליהם
  • תלונות על כאב, או גירוי באזור אברי המין
  • חבורות או שטפי דם באברי המין החיצוניים
  • תלונות על כאבי ראש וכאבים פיזיים 'פתאומיים
  • הפרעות בשינה.
  • פחד או סלידה ממקומות ומאנשים מסוימים
  • ילד הנראה מכונס בתוך עצמו, עסוק בפנטזיות ומציג התנהגות ילדותית
  • יחסי חברות מועטים עם ילדים אחרים
  • בעיות משמעת, בעיות בגן/בית הספר, התנהגות חריגה, ירידה בלימודים.
  • עוינות או התנהגות אלימה.
  • סימנים המעידים על דיכאון, התקפי חרדה, הפרעות אכילה.
  • ירידה בהערכה העצמית, התנהגות פסיבית, ניסיון לרצות את הסביבה באופן חריג.
  • חיקוי התנהגות מינית של מבוגרים, יתכן גם במקרי חשיפה לסרטים/תמונות פורנוגראפיות.

כאשר את/ה משוחח עם ילד חשוב לזכור שהמטרה העיקרית היא לברר אם קיים/לא קיים חשד סביר לפגיעה. הקפד/י להיות רגוע/ה. תגובה היסטרית עשויה להפחיד את הילד, להגביר את רגש האשמה שלו ולגרום להסתגרות.
חשוב!!!

  • להאמין לילד ולהתייחס לדבריו ברצינות .
  • לא להפעיל על הילד לחצים לדבר על ההתעללות – תנו לו לספר את הדברים בזמן ובקצב שלו.
  • שוחח/י עם הילד בגובה העיניים, בהתאם לגילו ורמתו (השתמש באוצר מילים שמוכר לילד)
  • המנע/י משאלות סגורות (כן/לא) ומשאלות מנחות ואפשר/י לילד להתבטא באופן חופשי
  • להביע אמפטיה כלפיו.
  • לחזק אותו על הצעד שעשה. (קשה מאוד לילד לחשוף סוד כזה).
  • להעביר לו את התחושה שתמיד יכול לפנות, ושכבר אינו לבד עם הסוד.
  • אמור/י לילד שהוא לא אשם. ילדים בד"כ חווים תחושת אשמה קשה. הילד הוא תמיד הקורבן של הפגיעה – הוא לעולם לא הגורם .
  • בדוק/י את הסיפור הכללי עם הילד. ברר/י היטב שהבנת את כל אשר סיפר לך
  • שתף/י את הילד בהמשך התהליך כדי להחזיר לילד את התחושה של שליטה על חייו
  • לא לתחקר את הילד.
  • לא להבטיח לא לספר!
  • חשוב לצמצם ככל האפשר את מספר הפעמים בהם על הילד לחזור על הסיפור
  • נהג/י על פי הוראות משרד החינוך ודווח לגורמים הרלוונטים.

ההצגה "החברים של יעל " נכתבה על ידי יעל פדר ושרונה אריאל (עובדות סוציאליות) בשיתוף הצוות הקליני הבכיר של האגודה להגנת הילד והיחידה למניעת התעללות מינית במשרד החינוך.

מטרות ההצגה הן הקניית כלים להבחנה בין מגע מותר למגע אסור, העצמת הילד ובניית רשת תמיכה לשעת מצוקה.

בהצגה מועלים תכנים ומסרים רבים ויש חשיבות רבה בעבודה של הצוות החינוכי עם הילדים לפני ואחרי ההצגה ,זאת על מנת לחדד, לעבד ולהעמיק מסרים חשובים אלו.

בפגישות שנערכו עם השירות הפסיכולוגי ייעוצי במשרד החינוך (שפ"י) גובשו מס' המלצות לפעילות סביב ההצגה.

חלק א' – פעילות מקדימה:

אני וגופי – הכרות עם איברי הגוף של הילד ושל הילדה. הצגת האיברים הפרטיים כאיברים שאנו מכסים בבגד ים. חשוב לכנות את האיברים בכינויים הזהים לכינויים בהם אנו משתמשים בהצגה – פין, פות, חזה וישבן. המסר המרכזי הוא : "הגוף שלי הוא רק שלי , הגוף שלי הוא ברשותי ולאף אחד אסור לגעת באיברים הפרטיים של גופי."

חלק ב' – פעילות לאחר ההצגה (רצוי בטווח של שבוע מיום ההצגה):

שלב א' – רשמים מההצגה:
האם נהניתם?, מה הכי אהבתם?, מה לא אהבתם?, מה אתם הכי זוכרים?, מה למדתם, מה חידשה לכם ההצגה? וכו' .
אם ילדים ירצו לשתף במקרים שקרו להם יש לחזק אותם אך רצוי לבקש לדבר איתם באופן פרטני ולא בפורום של כל המליאה.

שלב ב' – מגע טוב ומגע רע/ מגע מותר ומגע אסור:
סיטואציות בהן מגע באיברים הפרטיים הוא לגיטימי (מקלחת, ביקור אצל רופא) וסיטואציות בהן מגע הוא אסור (גם אם מבקשים רשות). יש לחדד את הנושא שלנו אסור לגעת בגוף של האחר אפילו אם הוא מבקש.
רצוי לא להשתמש במונח מגע נעים / לא נעים שכן גם מגע אסור יכול להיות נעים ועל כך הבלבול הרב של הילדים הנתקלים במצב זה.

שלב ג' – העצמת הילד:
מתי אני אומר לא? מתי אני חושש להגיד לא?, מה אני מרגיש כשאני אומר לא?
מתי חייבים להגיד לא ?
המלצה – לתרגל עם הילדים אמירה של לא – מקול חלש, שקט וחסר בטחון ללא חזק ואסרטיבי.

שלב ד' – סוד טוב וסוד רע:
מהו סוד?, מה מרגישים כששומרים סוד? , מהו ההבדל בין סוד טוב לסוד רע (לדוג' סוד טוב – מסיבת הפתעה, הריון וכו').

שלב ה' – אנשי אמון:

בניית רשת תמיכה לילד – מבוגרים אליהם ניתן לפנות בשעת מצוקה : הורים, גננת, סייעת, מורה, יועץ/ת , מנהל/ת ,דוד/ה, סבא, סבתא, שכן/ה וכו'.

שלב ו' – סיכום: כללי התנהגות בגן / ביה"ס:
בניית חוזה עם הילדים המציג התנהגות מותרת והתנהגות אסורה בגן / בכתה:
כללי משחק, פינת הרופא והחולה, המקום האינטימי שלי (שירותים), אוננות ועוד.

ניתן להעזר בקלטות הוידאו /dvd:

  • החברים של יעל-הגוף שלי הוא רק שלי
  • אני וגופי – פרפר נחמד
  • לומדים להגיד לא – הטלויזיה החינוכית

ספרות עזר

סדנא לגיל הרך – המרחב האישי

מכתב להורים

הזמנה להורים להצגה

אפרת אברהם 052-2745084
יעל פדר 052-3634912
yaelfriends1@gmail.com